ארנליה

יש משפט שאומר: "כשאמא לא רגועה, אף אחד לא רגוע". זה לא נאמר כדי להאשים, אלא כדי להעצים. לכן לאישה יש את מה שאני קוראת לו "יתרון הביתיות".

נשים הן טרנספורמטורים אנרגטיים. אנחנו קולטות, מעבדות ומשדרות תדרים לכל בני המשפחה. כשאנחנו עמוסות, לחוצות או חיות בתדר של הישרדות, כל הבית נכנס למגננה. אבל החדשות הטובות הן שזה עובד גם הפוך.

כשאישה לומדת לווסת את עצמה, לנקות את ה"רעשים" מהמערכת שלה ולחיות מתוך חיבור ורכות – היא הופכת לעוגן. בלי מילים, ובלי לנסות לחנך אף אחד, הילדים נרגעים, בן הזוג מתרכך, והאווירה בבית משתנה מקצה לקצה. הטיפול באישה הוא הטיפול הכי אפקטיבי לבית כולו.

כמה פעמים גררנו את הילד לטיפול רגשי, והוא ישב שם בשתיקה רועמת או אמר "הכל בסדר"? ילדים הם המראות הצלולות ביותר שלנו. הם משקפים לנו את מה שאנחנו לא מעזים לראות בעצמנו.

בגישת "ארנליה", אנחנו לעיתים קרובות משחררים את הילד מהצורך להיות המטופל. במקום לתייג אותו כ"בעייתי" או "מקולקל", אנחנו עובדים עם אחד ההורים (לרוב האמא, בשל החיבור האנרגטי החזק). אנחנו בודקים: איפה הקושי של הילד פוגש אותי? איזה פחד הוא מפעיל אצלי?

זה נשמע כמו קסם, אבל זה מדע מדויק של תהודה: כשההורה משחרר את האחיזה בטראומה או בפחד המסוים הזה, הילד פשוט מפסיק להחזיק בו. הוא משתחרר מהתפקיד שנכפה עליו להיות "הילד עם הבעיה", וחוזר להיות פשוט ילד.